פעמים רבות לאחר תאונת דרכים ברכב, באופנוע, בתחבורה ציבורית או באופניים יש צורך בטיפול רפואי עבור פציעות שנגרמו מהפגיעה. למרבה הצער, ומכיוון שאיננו חיים בעולם מושלם, במקרים מסוימים עלול אחד מהמטפלים או מהגורמים הרפואיים לבצע טעות ולגרום להחמרה במצבו של הפצוע, לאבחן בצורה לא נכונה או לא לאבחן פגיעה כלשהי.

כל אחד מהמקרים הללו ועוד רבים אחרים עלולים לגרום לפציעות משנות חיים, שנובעות כתוצאה מרשלנות רפואית, ומכיוון שגובה הפיצויים עלול להיות מאוד גבוה, פעמים רבות חברות הביטוח יפנו את האצבע המאשימה כלפי הגורם הרפואי על מנת שנטל הפיצויים לא יהיה בגדר אחריותן.

עם זאת, במידה והוכחה רשלנות רפואית, עדיין רשאי הנפגע לתבוע גם את חברת הביטוח וגם את הגורם הרפואי שהוכחה רשלנותו.

עבור אילו ראשי נזק רשאי הנפגע לתבוע פיצויים מחברות הביטוח ומהגורם הרפואי שהוכחה רשלנותו?

  1. הפסדי שכר ואבדן כושר עבודה– גובה הפיצויים נקבע בהתאם לתקופות אי הכושר שנקבעו לנפגע ועל בסיס אחוזי הנכות הזמנית והצמיתה שנקבעו לו. בנושא זה בית המשפט מתחשב הן בפגיעה התפקודית והן בהפסדים שבאים לידי ביטוי בפועל.
  2. כאב וסבל– אף על פי שקשה לאמוד מבחינה כספית את הכאב והסבל של הנפגע, קיימת נוסחה לחישוב הפיצויים שמגיעים לו, שמתבססת על גילו של הנפגע, ימי האשפוז שנדרשו לטיפול בפגיעה ואחוזי הנכות שנקבעו לו.
  3. הוצאות רפואיות- עבור כל טיפול, בדיקה, עזרים רפואיים, תרופה נרכשה וכן עבור נסיעות יכול בית המשפט לקבוע פיצויים לנפגע.
  4. עזרת הזולת– במקרים בהם בגלל הפציעה הנפגע זקוק לעזרה במשק הבית לדוגמה, הוא זכאי לקבל פיצוי, גם אם העזרה ניתנת על ידי בן משפחה והוא אינו משלם עבור העזרה מכספו.
  5. הוצאות להתאמת דיור– אם בעקבות מצבו הרפואי נאלץ הנפגע לבצע התאמות שונות כמו פתיחת מעברים נגישים או שינוי מבנה הדירה, הוא זכאי לקבל פיצויים.
  6. הוצאות ניידות– במקרים בהם הנפגע אינו מסוגל לנייד את עצמו הוא זכאי לקבל פיצויים עבור הוצאות נסיעות, התאמת רכב חדש לנכה וכדו'.
  7. הוצאות משפט– מי שנפגע במסגרת תאונת דרכים זכאי לקבל פיצויים עבור הוצאות המשפט, לרבות שכר טרחה לעורך דין, צילומים, נסיעות, אגרות וכדו'.

באילו מקרים מדובר ברשלנות רפואית?

  1. כל מקרה שבו נעשתה טעות על ידי גורם רפואי לרבות אחות, רוקח, רופא, מנתח וכו'.
  2. כל מקרה שבו ניתן טיפול רפואי או תרופתי לא נכון.
  3. כל מקרה שבו לא אובחנו מחלה או מצבים רפואיים שונים.
  4. כל מקרה שבו חלה טעות באבחון של מצב רפואי או מחלה.

כיצד ניתן לאתר מקרים של רשלנות רפואית?

במרבית המקרים, המטופלים סומכים על אנשי המקצוע וגורמי הרפואה שמטפלים בהם, כך שהרבה פעמים מקרים שמעורבת בהם רשלנות רפואית מאותרים בשלב מאוחר (לעיתים לאחר התיישנות התיק), או שאינם מאותרים כלל.

לא אחת, דווקא הקרובים לנפגעים חושדים ברשלנות הרפואית, ודורשים בדיקה נוספת, חוות דעת שנייה, ייעוץ מומחה באופן פרטי וכדו'. עם זאת, מקרים אלו מורכבים ואינם כוללים פרוטוקול מסודר שניתן לפעול על פיו, ומסיבה זו חשוב להיוועץ בעורך דין שמתמחה בסוגיות אלו.

מהם ארבעת המרכיבים שהנפגע נדרש להוכיח במקרים של רשלנות רפואית?

  1. חובת הזהירות– את חובת הזהירות קל להוכיח, שכן מרבית הפועלים במסגרת שירותי הבריאות פועלים תחת השבועה ההיפוקרטית לטיפול בחולים על פי מיטב יכולותיהם, הבנתם ויכולת השיפוט שלהם במטרה שלא להזיק. (חובת הזהירות היא מרכיב שנדרש להוכיח בכל מקרה של פגיעות גוף, גם כשאינן נובעות מתאונת דרכים).
  2. הפרת חובת הזהירות– הוכחה שנעשתה פעולה שנוגדת את חובת הזהירות כטיפול לא נכון, חוסר פעולה, החסרת פרטים בדיווח וכדו' הנם בגדר מעשה רשלני, שעלול לגרור פגיעות חמורות או בחירה בדרכי טיפול שאינם מתאימים.
  3. הוכחת הפציעה של התובע.
  4. הוכחת הפציעה כתוצאה ישירה של הפרת חובת הזהירות.

מהי עדות מומחה לקביעת רשלנות רפואית?

על מנת להוכיח את 4 המרכיבים שציינו לעיל, נדרשת לעתים קרובות עדות מומחה, שמוכר כסמכות בתחום זהה לאדם או לגוף שהואשם ברשלנות.

את מי מפצים במקרה של מוות כתוצאה מרשלנות רפואית?

כשמישהו נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, החוק מאפשר לבני משפחה מסוימים לתבוע, ביניהם בני הזוג, ילדים בוגרים של המנוח (כשאין בן/ בת זוג), הורים לילדים בוגרים או קטינים ותלויים של המנוח, לרבות ילדים קטינים, ילדים מאומצים וקרובי דם אחרים.

בגין אבדנם, רשאים קרובי המנוח לדרוש פיצויים על אבדן חברות (כשמדובר בבני זוג), אבדן הדרכה (כשמדובר בילדים) ונזקים רגשיים.

מקרים שבהם קיימת רשלנות רפואית נחשבים למורכבים ומסובכים, וטבעי שיהיו לכם שאלות רבות. למידע נוסף ולבחינת מצבכם הספציפי פנו לעורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית ובתביעות בגין תאונות דרכים.