רשלנות רפואית באונקולוגיה

אונקולוגיה הינה ענף רפואי שעוסק בחקר, אבחון, וטיפול בגידולים בגוף, ובעיקר גידולים ממאירים. מחלות הסרטן הן שם כולל לקבוצה של גידולים ממאירים אשר מאופיינים בגדילה בלתי מבוקרת של תאים פגומים.
אין צורך להכביר מילים כדי להדגיש עד כמה חשוב שהטיפול במחלות אונקולוגיות, שכידוע מוגדרות בדרך כלל כמחלות מסכנות חיים, יבוצע באופן מקצועי לחלוטין. לפיכך, אם בדיעבד יסתבר שנפל פגם בטיפול, יש מקום לשקול להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו עקב כך.
מבחינה משפטית, השאלה האם הטיפול הרפואי שניתן לחולה אכן היה רשלני תוכרע בעיקרה לפי מבחן "הרופא הסביר". לפי מבחן זה יש לבחון האם הרופא התנהג בהתאם לסטנדרט ההתנהגות שלפיו היה על רופא ממוצע להתנהג בנסיבות המקרה, וזאת לפי הנורמות המקצועיות שהיו מקובלות באותה עת, ובהתבסס על ידע רפואי עדכני שנתמך בספרות המקצועית וניסיון קודם.

רשלנות רפואית בשלב אבחון הסרטן

חשוב מאד ולעתים אף קריטי לאבחן את מחלת הסרטן בהקדם האפשרי, על מנת שניתן יהיה להתחיל לטפל בה בהקדם. ככל שאבחון המחלה והטיפול בה מוקדמים יותר, כך גם גדלים סיכויי ההחלמה ממנה, ולהיפך.

הרשלנות הרפואית בשלב אבחון המחלה עלולה להיגרם בכל מיני דרכים, כגון: אי אבחון בכלל של המחלה, במיוחד במקרים שבהם היו תסמינים מוקדמים שלה ו/או היסטוריה רפואית משפחתית של המטופל שחייבה בדיקות מעקב תקופתיות; אבחון שגוי של סוג המחלה, לרבות בשל פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות; או אבחון מאוחר של המחלה בשעה שניתן היה לגלותה קודם לכן ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה של החולה.

רשלנות רפואית בשלב הטיפול בסרטן

כיום קיימות מספר שיטות לטיפול בחולי סרטן, כגון ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות, כדורים, וכדומה.
חשוב להתאים לכל חולה את סוג השיטה שמתאימה לו באופן אישי, וזאת לפי פרמטרים שונים, כגון סוג המחלה שלו, שלב ההתפתחות שלה, גיל החולה, מין החולה, מצבו הפיזי הכללי, ועוד.
ככל שהטיפול שניתן לחולה לא תאם את הטיפול שהיה צריך לתת לו, או שהטיפול שניתן לו היה מתאים לו אך הוא בוצע בפועל באופן רשלני, הדבר אף הוא עלול להוות רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית במעקב אחר סרטן

שלב המעקב מגיע כאשר בשעה טובה ומוצלחת החולה החלים ממחלתו.
מדובר בשלב חשוב ביותר, שנועד למנוע את הישנות המחלה, בעיקר באמצעות מתן המלצות מתאימות (כגון המלצות תזונה, כדורים, וכדומה), כמו גם לוודא שהיא לא חזרה חלילה, באמצעות והפניית המטופל לבדיקות תקופתיות רלוונטיות.
הרשלנות הרפואית בשלב המעקב עלולה, איפוא, להתבטא באי מתן המלצות בכלל או במתן המלצות שאינן מתאימות למטופל, או באי הפניית החולה לבדיקות תקופתיות בכלל או בתדירות מספקת, או פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, וכיו"ב.

הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית לגבי טיפול בסרטן

על מנת לברר האם יש אכן מקום להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית לגבי מחלת הסרטן, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שבקי ומנוסה בתחום הרשלנות רפואית.

לשם כך חשוב מאד לאסוף את כל החומר הרפואי שמתעד את אופן הטיפול בחולה ולהביא אותו לפגישת ההתייעצות. במקרה הצורך, ניתן גם לפנות לגורם הרפואי שטיפל בחולה ולבקש ממנו העתק מכל מסמכי התיק הרפואי שלו לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.

בנוסף, חשוב גם לאסוף את כל הקבלות והאסמכתאות שמעידות על הנזקים שנגרמו לחולה עקב הטיפול הרשלני שניתן לו.

ככל שעורך הדין שעמו התייעצתם יגיע למסקנה שיש מקום לשקול להגיש תביעת רשלנות רפואית על סמך המסמכים הרפואיים שיוגשו לו ותיאור נסיבות המקרה, הוא יפנה את המטופל לקבלת חוות דעת של מומחה רפואי לצורך ביסוס עילת הרשלנות הרפואית הרלוונטית למקרה, שאותה חובה לצרף לכתב התביעה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

לאחר שעורך הדין יכין את נוסח כתב התביעה, ויצרף אליו את חוות הדעת של המומחה הרפואי, יש להחליט לאיזה בית משפט היא תוגש, וזאת לפי סכום התביעה: תביעה עד לסכום של 2.5 מליון תוגש לבית משפט השלום, בעוד תביעה מעל סכום של 2.5 מליון תוגש לבית המשפט המחוזי.

כמו כן, חשוב מאד להקפיד להגיש את התביעה מבעוד מועד ותוך כדי תקופת ההתיישנות:

עקרונית, יש להגיש את התביעה תוך 7 שנים ממועד גרימת הרשלנות הרפואית.

אולם, כאשר מדובר במטופל שהיה קטין במועד גרימת הרשלנות הרפואית, ניתן להגיש את התביעה לגביו עד הגיעו לגיל 25 (כלומר, מירוץ 7 השנים מתחיל רק מיום הפיכתו לבגיר, בגיל 18).

בנוסף, ככל שהנזק לא התגלה מייד לאחר מתן הטיפול הרשלני אלא לאחר מכן, ניתן להגיש את התביעה תוך 7 שנים מיום גילוי הנזק בפועל, ובתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.

דביר לוין – משרד עורכי דין רשלנות רפואית