עורך דין רשלנות רפואית בהריון ולידה
כולנו מודעים למשמעותם הרבה של תהליכי ההריון והלידה, ועד כמה חשוב שהם יתנהלו באופן תקין וראוי, אשר יבטיח את שלומם של האם ההרה והיילוד.
אולם, למרבה הצער, וכמו בכל תחום רפואי, גם בתחום ההריון והלידה עלולים להתרחש מקרים של רשלנות רפואית. למעשה, חלק משמעותי מתביעות הרשלנות הרפואית בארץ מוגש עקב רשלנות רפואית שאירעה בתחום זה.
הרשלנות הרפואית עלולה להתרחש בנסיבות שונות ועקב מגוון עילות. בכל אחת מהעילות הללו ניתן להגיש תביעת פיצויים, וזאת כפי שיוסבר להלן.
מהן העילות לרשלנות רפואית בהריון?
כשם שתהליך ההריון הינו תהליך שמורכב מהיבטים שונים, כך גם עלולה להתרחש רשלנות רפואית בכל אחד מההיבטים הללו, כפי שיודגם להלן.
- רשלנות בביצוע מעקב ההיריון. מעקב ההריון נועד לבדוק האם ההריון מתנהל באופן תקין או לאו, הן מבחינת האם והן מבחינת העובר. לשם כך יש להמליץ לאם על ביצוע שורה של בדיקות שונות, בהתאם לשלב שבו נמצא ההריון. בדיקות אלו כוללות בדיקת דם ושתן, בדיקות לחץ דם, בדיקות משקל, בדיקות גנטיות, בדיקות אולטרא סאונד, סקירת מערכות, חלבון עוברי, בדיקת שקיפות עורפית, ועוד. אם הצוות הרפואי לא המליץ לאם על ביצוע הבדיקות הללו, או שהוא ביצע אותן באופן רשלני או התעלם ממצאים בעייתיים, וכדומה, הדבר עלול להוות עילה לרשלנות רפואית.
- רשלנות לגבי הנחיות האם להתנהלותה במהלך ההריון. עם התגלה דבר ההריון, יש לתת לאם הנחיות שונות לשם הבטחת הבריאות שלה ושל העובר. הנחיות אלו כוללות, בין היתר, נטילת ויטמינים ותוספי תזונה שחיוניים לשניהם כגון חומצה פולית, ברזל, ועוד; הקפדה על תזונה מתאימה; איסור צריכת חומרים שעלולים לסכן את העובר, כגון אלכוהול, סיגריות, ותרופות מסויימות; הימנעות ממאמצים פיזיים מוגברים, ועוד. אי מתן ההנחיות הללו על ידי הצוות הרפואי, או מתן ההנחיות באופן חלקי או שגוי או לא ברור, יכול להוות עילה לרשלנות רפואית.
- רשלנות בטיפול בהריון בסיכון גבוה. הריון בסיכון גבוה הינו הריון שכרוך בסיכון גבוה לגבי מצב האם שבהריון ו/או העובר וזאת עקב סיבות שונות. מדובר, למשל, במקרים שבהם לאם יש סכרת הריון, משקל גבוה, לחץ דם גבוה, הריון רב-עוברי, ועוד. חשוב לאבחן את ההריון שבסיכון בהקדם האפשרי ולטפל בו באופן קפדני. לפיכך, אי אבחון של הריון בסיכון בכלל או בהקדם האפשרי, או העדר טיפול מתאים בו או מתן טיפול באופן לקוי, יכולים אף הם להוות עילה לרשלנות רפואית.
מהן העילות לרשלנות רפואית בלידה?
תהליך הלידה הינו תהליך שמורכב אף הוא מהיבטים שונים, שגם בהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית:
- בחירה לא מתאימה של אופן ביצוע הלידה. בנוסף לסוג של לידה טבעית רגילה, קיימים מקרים שבהם אין מנוס מלידה בניתוח קיסרי או לידה באמצעות מכשירים, ואקום או מלקחיים. לפיכך, חשוב להתאים את סוג הלידה באופן ספציפי למצב האם והעובר. למשל, ישנם מקרים בהם ידוע מראש שיש לבצע ניתוח קיסרי (כגון כאשר הלידה הקודמת של האם אף היא בוצעה בניתוח קיסרי), וישנם מקרים בהם הצורך בניתוח הקיסרי מתעורר רק בדיעבד, לאחר התחלת הלידה באופן רגיל, וזאת בשל כל מיני מצבים שמסכנים את האם ו/או העובר, כגון קרע ברחם, היפרדות שליה, כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר, וכיו"ב. לפיכך, חשוב לעקוב ולנטר את מצב האם והעובר באופן צמוד כדי להתאים להם את סוג הלידה. לשם כך, יש לבצע, בין היתר, בדיקות נרתיקיות בתדירות גבוהה כדי לעקוב אחר מיקום ראש העובר, המצג שלו, והאם מתפתחת בו בצקת. בכל מקרה שבו הצוות הרפואי לא פעל כראוי, ולא בחר בלידה שמתאימה למצב האם והעובר, הדבר עלול להוות עילה לרשלנות רפואית.
- רשלנות באבחון או טיפול במצוקה עוברית. חשוב לעקוב אחר העובר באופן צמוד כדי לאבחן את מצבו בתוך הרחם, כדי לאבחן האם הוא נמצא במצוקה כלשהי (כגון עקב כריכת חבל הטבור סביב צווארו, או צניחת חבל הטבור שלו, וכדומה) ולטפל בו בהקדם האפשרי, לרבות באמצעות חילוצו בניתוח קיסרי. לשם כך יש לחבר את האם למוניטור עוברי, שמודד את קצב לבו של העובר, ומאפשר לאתר האטות בדופק שלו שעלולות להעיד על מצוקה עוברית וחוסר אספקת דם למח. אם הצוות הרפואי לא עקב כנדרש אחר מצב המוניטור העוברי, ו/או לא פעל בהקדם כשהוא הצביע על סימני מצוקה בעובר, הדבר עלול להוות עילה לרשלנות רפואית.
- הפעלת כח מוגזם בעת חילוץ העובר מתעלת הלידה. כאשר הצוות הרפואי מפעיל כח רב מדי כדי למשוך את הראש או הכתף או הזרועות של העובר, במיוחד כשמדובר בעובר במשקל גבוה יחסית, שכתפיו נתקעות בתעלת הלידה, הדבר עלול לגרום לו לשיתוק מלא או חלקי של הזרוע, שמכונה שיתוק על שם ארב, ואף לשבור את עצם הזרוע או עצם הבריח שלו. ניתן להימנע מכך על ידי הערכה מוקדמת של משקל היילוד, והיערכות לניתוח קיסרי במקום לידה רגילה. הפעלת כח מוגזם או אי נקיטת פעולות מקדימות אלו יכולה להוות עילה לרשלנות רפואית.
- הותרת חלק מהשיליה בתוך הרחם. ברוב המקרים השליה נפלטת בשלמותה מהרחם זמן קצר לאחר הלידה. אולם, לעתים חלק ממנה עדיין נותר בדופן הרחם, דבר שעלול לסכן מאד את היולדת, ולפגוע מאד בסיכוייה להיכנס שוב להריון. לפיכך, חשוב לבצע בדיקה ידנית בחלל רחם בתום הלידה כדי לוודא שלא נותרה בו שיליה. אי ביצוע בדיקה זו בכלל או באופן תקין עלול להוות עילה לרשלנות רפואית.
מה ניתן לעשות במקרה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה?
כאשר קיים חשש לביצוע רשלנות רפואית בהריון או בלידה, ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד הצוות הרפואי שאחראי לה, ו/או קופת החולים ו/או בית החולים, וזאת לפי נסיבות המקרה.
לשם קבלת התביעה, יש להוכיח – לרבות באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי – שהצוות הרפואי התרשל במהלך ההריון או הלידה, וכי הרשלנות שלו היא שגרמה לנזק לאם ההרה ו/או ליילוד (קשר סיבתי).
הן ההורים והן היילוד (במקרה שהוא שרד את ההריון או הלידה) רשאים להגיש את תביעת הפיצויים, אולם לכל אחד מהם יש תקופת התיישנות שונה.
בעוד תקופת ההתיישנות של תביעת ההורים היא 7 שנים לאחר מועד הרשלנות הרפואית (כמו לגבי כל תביעה אזרחית רגילה שאינה במקרקעין), תקופת ההתיישנות של היילוד הינה עד הגיעו לגיל 25, מאחר שתקופת ההתיישנות של 7 השנים לגביו נספרת רק לאחר שהוא הפך לבגיר בגיל 18.
במקרה של ״הולדה בעוולה״ שאז עילת התביעה נתונה רק להורים ולכן ההתיישנות היא 7 שנים
