בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), אדם שהיה מעורב ונפגע בתאונת דרכים רשאי לתבוע את ביטוח החובה שלו. החוק תקף עבור הולכי רגל, רוכבי אופנועים, נוסעים, או נהגים, כולל נהגי אופנועים.

כיצד יש לפעול כשנגרם נזק לגוף בתאונת דרכים?אופנע לאחר תאונת דרכים

חוק הפלת"ד קובע כי כל מי שעושה שימוש בכלי רכב מנועי ונפגע בתאונה זכאי לקבל פיצוי בגין הנזקים והפגיעות שנגרמו לו, זאת בתנאי שהיה ברשותו ביטוח חובה שתקף במועד שבו התרחשה התאונה. עוד קובע החוק, כי נהג, הולך רגל או כל אדם אחר שנפגע במסגרת תאונת הדרכים רשאי לתבוע את ביטוח החובה של כלי הרכב המעורב בתאונה.

בהעדר ביטוח חובה או במקרה שביטוח החובה של הרכב המעורב אינו בתוקף נכון למועד התאונה, חוק הפלת"ד מפנה את המעורבים בתאונה ל"קרנית"- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

אלא שבמקרים מסוימים, עשויים נהגי אופנועים, שנפגעו כתוצאה ממעורבות בתאונת דרכים, למצוא עצמם ללא הזכות להגיש תביעה על פי חוק הפלת"ד, גם לא לקרנית.

באילו מקרים זה עלול לקרות?

·         כשנהג אופנוע לא מחזיק ברישיון מהסוג או מהדרגה המתאימים לרכיבה על אופנוע.

·         כשביטוח החובה שרשום על האופנוע אינו נקוב על שם הנהג שנפגע.

·         כשהנהג לא רכש ביטוח חובה כדין.

אילו זכויות כן עומדות לרשות נהג האופנוע במקרים אלו?

רוכבי אופנוע שנקלעו לאחד מן המצבים הללו רשאים לפנות למסלול אלטרנטיבי להגשת תביעה על פי פקודת הנזיקין. למעשה, במסגרת תביעה מסוג זה הם אף עשויים לקבל פיצוי גבוה יותר מזה שהיו מקבלים אם היו מגישים את התביעה במסגרת חוק הפלת"ד.

במקרים בהם התאונה נגרמה בעקבות כשל או מפגע משמעותי בדרך, כמו בור בכביש, יוכל נהג האופנוע להגיש תביעה במסגרת פקודת הנזיקין כנד הרשות המקומית בגין תחזוקה לקויה של הכביש.

כיצד על רוכב האופנוע לפעול?

להבדיל מחוק הפלת"ד, שאינו עוסק בשאלת האחריות או האשמה בתאונה אלא רק בנזק שנגרם בגינה, במקרה שרוכב האופנוע יבחר להגיש תביעה במסגרת פקודת הנזיקין, הוא יידרש להוכיח שהפגיעה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הנהג השני או של הרשות המקומית.

עם זאת, בעוד שתביעה על פי חוק הפלת"ד אינה מצריכה מהצדדים להגיש חוות דעת רפואית מטעמם, לפי פקודת הנזיקין נדרש התובע להגיש יחד עם כתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמו, ואילו הנתבע נדרש להגיש חוות דעת רפואית נגדית.

למרות ההבדל המהותי שבין סוגי התביעות, אופי התנהלותן בבית המשפט הנו זהה לחלוטין, ובשני המקרים בית המשפט ידרוש לשמוע עדויות לגבי נסיבות האירוע. תחילה הוא יכריע כיצד אירעה התאונה, ולאחר מכן יוכרע על מי מוטלת האחריות לתאונה.

מהם הסיכונים שעומדים בפני נהג האופנוע בתביעות במסגרת פקודת הנזיקין?

נהג האופנוע שבוחר לתבוע במסגרת פקודת הנזיקין מעמיד עצמו בפני מספר סיכונים:

·         בית המשפט עלול לקבוע את אחריותו הבלעדית של נהג האופנוע לתאונה, מה שיגרום לדחיית התביעה.

·         בית המשפט עלול לקבוע כי נהג האופנוע אשם תורם, ובהתאם לכך הפיצויים שמגיעים לו יופחתו.

חשוב לדעת, שבית המשפט פוסק בגין אשמת התאונה בלבד, ולא מייחס חשיבות להיעדר הביטוח.

האם בית המשפט לא מייחס כלל חשיבות להיעדר הביטוח של רוכב האופנוע?

בפרשת אנואר (ע"א 2591/09 אנואר נ' שליסל) התבקש בית המשפט העליון לדון בשאלה המוסרית, האם ראוי לתת לחוטא לצאת נשכר, כלומר, האם נהג האופנוע, שחטא בנהיגה ללא ביטוח חובה, ראוי לזכות בתביעה לפי פקודת הנזיקין.

אף על פי שבית המשפט סבור שיש לבחון את נסיבות התאונה, שופטי בית המשפט העליון השיבו לשאלה זו בחיוב, וקבעו כי בהיעדר הביטוח אין עניין באשר להתנהלותו של הרוכב במהלך התאונה עצמה, ולכן רשאי נהג האופנוע להגיש תביעה במסגרת פקודת הנזיקין.

הדין אינו זהה עבור רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים בעת שרכב ללא מיומנות או ניסיון על אופנוע כבד

במקרים בהם רוכב האופנוע רכב על אופנוע כבד, ובהעדר מיומנות או ניסיון קודם, בית המשפט עלול לפסוק לחובת הנפגע, כלומר, רוכב האופנוע. במקרים אלו בית המשפט עלול לפסוק לטובת הנתבע מפאת רשלנותו של רוכב האופנוע, שעלולה לקחת חלק בנסיבות התרחשות התאונה.

דוגמה לכך היא רוכב אופנוע שנפגע בתאונה והגיש תביעה במסגרת חוק הנזיקין בעוד הוא מחזיק ברישיון נהיגה לטוסטוס. במקרים מסוג זהנוטה בית המשפט לפסוק לחובת התובע, כלומר רוכב האופנוע, מפאת רשלנותו, שככל הנראה לוקחת חלק בנסיבות התרחשות התאונה.

סיכום ההבדלים המהותיים שחשוב להכיר בין התביעות השונות- לפי חוק הפלת"ד ולפי חוק הנזיקין

במסגרת חוק הפלת"ד וחוק הנזיקין ניתן להגיש 2 תביעות מסוגים שונים. להלן 5 ההבדלים הבולטים באופן ההתנהלות עמן:

1.        כאמור לעיל, בתביעה על פי חוק הפלת"ד בית הדין לא עוסק בסוגיית האחריות לתאונה. לעומת זאת,  בתביעה על פי חוק הנזיקין על התובע מוטלת חובת ההוכחה באשר לרשלנותו או באחריותו המלאה או החלקית של הנתבע. מסיבה זו הפיצוי בתביעה במסגרת חוק הנזיקין כפופה לשאלה, על מי מוטלת האחריות לתאונה.

2.      להבדיל מתביעה במסגרת חוק הפלת"ד, שבמסגרתה הצדדים אינם נדרשים להגיש חוות דעת רפאית מטעמם, בתביעה על פי חוק הנזיקין הם נדרשים לכך.

3.      חוק הפלת"ד מגדיר באופן מפורט תקנות שמסדירות את הפיצוי בגין "כאב וסבל", ואף מעמיד תקרה מקסימלית לגובה הפיצוי. לעומת זאת, חוק הנזיקין לא מגדיר תקנות דומות ולא קובע תקרה לפיצוי מקסימלי. כך לדוגמה, במסגרת תביעה לפי חוק הפלת"ד, שעוסקת בהריגתו של רוכב אופנוע, עשוי לעמוד סכום הפיצוי על רבע מהתקרה שנקבעה- 45,000 ש"ח, אך תביעה עשויה להסתכם בפיצוי של מאות אלפי שקלים ואף יותר מזה.

4.      בתביעה על פי חוק הפלת"ד חישוב הפסדי השכר של הנפגע נעשה בהתאם לשכר "נטו" בניכוי מס הכנסה עד לתקרה של 25%. לעומת זאת, בתביעה על פי חוק הנזיקין אין כלל ניכויי מס במסגרת חישוב הפסדי השכר של הנפגע, והפיצוי מחושב בהתאם לשכר "ברוטו". הפער המשמעותי הזה עלול להסתכם בגובה של עשרות עד מאות אלפי שקלים, ובייחוד כאשר מדובר בנהג צעיר שנפגע בפגיעה קשה, ועומדות לפניו עשרות שנות עבודה.

5.      אף על פי שפקודת הנזיקין מכילה יתרונות רבים, חשוב לזכור, שלהבדיל מפקודת הפלת"ד, אלמנט האשם התורם עלול להפחית מהפיצוי שיפסוק בית המשפט לטובת התובע.

כיצד על רוכבי האופנוע לפעול במקרים בהם נפגעו בתאונת דרכים ואין ברשותם ביטוח?

1.        לא לוותר על התביעה- סביר להניח שלרוכב האופנוע, שהיה מעורב בתאונת דרכים עם כלי רכב נוסף, מגיע פיצוי, גם אם הביטוח שלו לא בתוקף, ואפילו במקרים שבהם התאונה אירעה בגלל מפגע משמעותי בדרך או בכביש (במקרים אלו עליו לתבוע את הרשות המקומית בתביעת הנזיקין בגין רשלנות ותחזוקה לקויה של הכביש).

2.      לפנות לעורך דין שמתמחה בתאונות דרכים במהרה- הזמן הוא פקטור משמעותי, שכן חיוני לאסוף מוקדם ככל שניתן ראיות מזירת האירוע, מהמשטרה ומהפרקליטות. חשוב לדעת, שרוכב שיעשה זאת ללא עורך דין עלול להיתקל בקשיים.

3.      אם התביעה שמוגשת היא על פי חוק הנזיקין, חשוב להגיש עם כתב התביעה חוות דעת רפואית מטעם התובע ולהשלים לצורך העניין את כל הבדיקות והבירורים הנחוצים.

4.      מומלץ לצרף חוות דעת מומחה של בוחן תנועה, במיוחד כשמדובר בתאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב.. כמו כן, יש לצרף כל חוות דעת מקצועית אחרת, שגם תשווה לתביעה נופך רציני יותר, וגם עשויה להיות רלוונטית לצורך קבלת החלטה בבית הדין.