הנפגעים העקיפים בתאונות הדרכים, אלו שחזו בהן ונפגעו מעצם חשיפתם זכאים גם הם לפיצויים, זאת במסגרת הלכת אלסוחה, שנחשבת לאחת ההלכות החשובות ביותר שנידונו בבית המשפט העליון בנושא הרחבת מעגל הנפגעים בתאונת דרכים הזכאים לפיצוי.

הנפגעים העקיפים עליהם חלה הלכת אלסוחה כוללת את קרוביהם של הנפגעים בתאונה, שחזו בקרוביהם בעת שהיו מעורבים בתאונה בעת התרחשותה או שנחשפו לתוצאותיה הקשות של התאונה בבית החולים, וכתוצאה מכך חוו טלטלה משמעותית.

במאמר נבחן מהם התנאים להתפתחותה של ההלכה, מהן ההרחבות שחלות במסגרתה ומהם המקרים השונים שתקפים גם במידה וקרוב המשפחה לא נכח במקום בעת התרחשות התאונה.

מקורה של הלכת אלסוחה

מקור ההלכה בפרשה רע"א 448/87 אלסוחה נ' עיזבון דהאן, אשר עסקה ב- 2 מקרים של תאונות דרכים קשות:

1. במסגרת התאונה הראשונה, הורים של קטין בן 6, שלא נכחו לצדו במהלך תאונת הדרכים, צפו בו נאבק על חייו בבית החולים ובשלב מאוחר יותר הולך לעולמו.

2. במסגרת תאונת הדרכים השנייה, בתה של אם שנפגעה קשות בתאונת דרכים אמנם לא נכחה במקום התאונה בעת התרחשותה, אך נאלצה לצפות בה גוססת ומתייסרת  בבית החולים עד לפטירתה.

בשני המקרים הללו קרובי המשפחה הם מקרבה ראשונה, ובשניהם הקרובים הללו לא נכחו במקום התאונה בעת התרחשותה. בשני המקרים התאונות היוו נקודת משבר לא רק בגלל האבדן האישי והמר, אלא גם בגלל הטלטלה הנפשית העזה שהם חוו למראה אהוביהם היקרים להם מכל סובלים ונפטרים מעולמם, ומסיבה זו דרשו הכרה בזכאותם לפיצוי.

בית המשפט העליון נעתר לבקשתם, אך קבע תנאים מצטברים להכרה בהם כמעגל שני של ניזוקים:

· נפגע עקיף יכול להיות אך ורק קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפגע בתאונת הדרכים, דהיינו, אב, אם, אח, אחות, בעל, אישה, בן או בת.

· נפגע עקיף הוא מי שנחשף באופן ישיר לתאונה או לתוצאותיה, דהיינו, מי שחזה במו עיניו בתאונה או שעמד ליד מיטת חוליו של הנפגע בתאונה וליווה אותו בשעותיו הקשות תוך צפייה בו נאבק על חייו.

· נפגע עקיף הוא מי שהראה סימני מצוקה בסמיכות למועד התאונה או זמן קצר לאחר מכן, כך שניכרת בבירור הסמיכות שבין הנזק שנגרם לנפגע העיקרי בתאונה לבין הנזק שנגרם לנפגע המשני.

· נפגע עקיף הוא מי שהוכר כפגוע נפש באופן חמור והוגדר כי הוא סובל מהפרעה נפשית או ממחלת נפש שגרמו לו לנכות משמעותית.

לא רק על זוגות נשואים חלה ההרחבהרכב הפוך אחרי תאונת דרכים

מעגל הניזוקים המשניים כולל את הבעל והאישה של הנפגע העיקרי בתאונת הדרכים, אך במסגרת הפסיקה המורחבת, גם בני זוג שאינם נשואים נכללים במעגל הנפגעים המשני, בתנאי שהם עומדים בתנאים שהציב בית המשפט העליון.

הלכת אלסוחה תקפה גם בתביעות נזיקין רגילות

אף על פי שמקור ההלכה בתאונות דרכים, בית המשפט הרחיב את הלכת אלסוחה גם לתביעות נזיקין רגילות, וקבע הרחבות נוספות בחלק מהתנאים שצויינו לעיל:

· הרחבה בנושא הגדרת הקרבה- איכות הקשר ומהותו הם שקובעים את ההכרעה באשר לזכאות לפיצוי, כך שגם מי שמצוי ביחסים אינטימיים עם הנפגע העיקרי עשוי להיחשב כנפגע משני. בית המשפט קבע בפסק דין רע"א 9982/06 ירון נ' שלום וב- ת.א. 428/92 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ כי גם חבר או חברה של הנפגע העיקרי זכאים לקבל פיצויים, ואין בקירבה משפחתית פורמלית בלבד כמו נישואים להגדיר קרבה ראשונית.

· הרחבה בנושא חשיפה משנית- גם במקרים בהם הנפגעים המשניים קיבלו את הידיעה וצפו בה בכלי המדיה השונים, לרבות מסך הטלוויזיה, הרדיו או רשת האינטרנט, הם זכאים לפיצויים.

· הרחבה בנושא סמיכות- בפרשת אלסוחה בית המשפט הכיר בפגיעות שנגרמו לנפגעים המשניים זמן מה לאחר התאונה- בעת שהנפגע העיקרי אושפז בבית החולים וקרוביו ליוו אותו ברגעיו האחרונים. פסיקה זו התוותה את המסלול למקרים אחרים, שבמסגרתם הנזק הופיע זמן מה לאחר מועד התרחשות התאונה. הרחבה זו קבעה כי אין להסתמך על הקרבה שבין הנזק של הנפגע העיקרי והנזק של הנפגע המשני על סמך מקום וזמן אלא על בסיס הקשר הסיבתי שבין הדברים.

עם חלוף השנים, הנזקים אינם מזכים את הנפגעים המשניים

על אף האמור לעיל, בית המשפט הבהיר, שנזק שיופיע לאחר שנים לא יוכר עבור נפגעים משניים. זאת על סמך פסיקתו של בית המשפט בפרשת פלונית (ע"א 1597/15 פלונית נ' פלוני), אשר במסגרתה אם טענה כי נגרם לה נזק בעקבות חשיפתה להיות ביתה קורבן להתעללות מינית על ידי קרוב משפחה. האם, שנחשפה לפרשת ההתעללות לאחר 20 שנה מעת התרחשותה לא הוכרה כנפגעת משנית בטענה, שעבר פרק זמן ארוך, ושאין המקרה עונה לתנאי הסמיכות של הלכת אלסוחה.

לא כל פגוע נפש יוכר במסגרת ההלכה

בית המשפט עשוי לדחות את ההכרה בנזקי נפש קלים של נפגעים משניים. כך קרה בפרשת עיזבון (ת"א 3466-05-13 עיזבון פלוני נ' ביטון), שבמסגרתה אב היה עד לדקירת בנו במועדון, ונקבעו לו כתוצאה מכך רק 10% נכות.

הרחבה בגין נזקים פיזיים

בית המשפט קבע, כי נפגעים משניים עלולים גם להינזק פיזית. כך אירע בפרשת ש.ק. (ת"א 52963/07-14 ש.ק נ' כהן), שדנה בתאונת דרכים, אשר במסגרתה אב הוזעק למקום התאונה, בה היה מעורב בנו. עקב החשיפה למראה השאון, האמבולנסים, הרכב ההפוך והנוסעים הלכודים, לקה האב באוטם שריר הלב ובהמשך נקבעו לו 25% נכות.

חשוב לציין שבפסיקה זו הדגיש בית המשפט, כי להבדיל מנכות רפואית, כאן האב היה זכאי לפיצוי מפאת המשמעות התפקודית של הנזק שנגרם לו, כלומר, זכאותו של הנפגע המשני לפיצוי אינה מסתמכת על אחוזי הנכות שנקבעו לו בלבד, שכן בית המשפט לוקח בחשבון את השפעות הפגיעה הרפואית והשלכותיה השונות בפן התפקודי וביכולתו של הנפגע לעבוד או לנהל שגרת חיים רגילה, כפי שהיה רגיל לה לפני התאונה.

באופן כללי, קבע בית המשפט את רף ה- 20% בשיעור הנכות, אך במקרים יוצאי דופן הוא דן גם כשאחוזי הנכות של הנפגע המשני עומדים על 15% או 10% בלבד, ובתנאי שיש לפגיעה שלו השפעה ניכרת וניתנת להוכחה על תפקודו.

כיצד עשויה להתפתח הלכת אלסוחה בעתיד?

הלכת אלסוחה עשויה להתפתח לכמה כיוונים שונים:

· ייתכן שייפתח פתח לתביעות של נפגעים משניים שאינם נמנים בין הקרובים מקרבה ראשונית או במשפחה הגרעינית של הנפגע העיקרי. ייתכן שיתווספו הרחבות עבור חברי ילדות, חברים לעבודה וכו', כשההנחה מתבססת על טיב הקשר שבין הנפגעים ולאו דווקא על הגדרתו.

· מאחר והשימוש הנרחב בהלכה בתיקי נזיקין רגילים שאינם דנים בתאונות דרכים עדיין בתחילת דרכה, וטרם צברה תקדימים רבים, עשויה ההלכה להתפתח, להתחזק ולהתרחב בעתיד.

· עשויות להיות בהמשך הרחבות באשר לסוג הנזקים הפיזיים של הנפגעים המשניים- מחלות אוטו- אימוניות או בעיות שונות שפרצו עקב רמות המתח הגבוהות והטראומה שחוו הנפגעים המשניים.

עצות שימושיות ויעילות למי שעשוי לתבוע

· חשוב לתעד ולאסוף כמה שיותר מידע אודות התאונה. תיעוד מסמכים, סרטונים, צילומי ווידאו וכדו', צילומים של הרכבים, של זירת התאונה, של הנפגע הראשי ועוד מכל סוגי המדיה האפשריים לצורך הצגתם בבית המשפט.

· ככל שיימסר מידע מפורט יותר לעורך הדין אודות הנזקים שנגרמו לתובע, לרבות מועד תחילת הופעת הסימפטומים, המצוקות וסימני הנזקים הנפשיים ו/או הפיזיים ועוד, כך ניתן יהיה להוכיח את זכאות הנפגע המשני לפיצויים על סמך עקרון הסמיכות.

· מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה, שיוכל לבחון את כדאיות הגשת התביעה לנוכח מצבו הנפשי, הפיזי והרפואי של הנפגע המשני, ולתעד ביקורת מומחה בנוגע לאופן הביטוי של הנזקים מבחינה תפקודית.

סגירת תפריט
צוות משרד עורכי דין דביר לוין
לייעוץ ללא התחייבות השאירו
פרטים ונחזור בהקדם:
התחל שיחה
אפשר לעזור?
דילוג לתוכן